פנינה וילנצ'וק (1943-1897)

בת איטה וחיים דב שטיינהרט. נולדה בשנת תרנ"ז (1897) בעיר אורשה (רוסיה הלבנה). פנינה סיימה גימנסיה בעיר הולדתה ונסעה ללמוד באוניברסיטה בלנינגרד, ושם פגשה את יצחק וילנצ'וק שהיה מפעילי התנועה הציונית בקרב הסטודנטים היהודיים בלנינגרד, ובהשפעתו הפכה אף היא לפעילה בתנועה הציונית. השניים נישאו בשנת 1921. בשנת 1926 נשלח יצחק לבית סוהר בסיביר, כפעיל ציוני. בעזרתה של פנינה הצליח לברוח בעזרת ניירות מזויפים, מסיביר ומרוסיה.

 

פנינה עלתה ארצה בשנת תרפ"ו (1926), (יצחק עלה ארצה חודשים אחדים לפניה), ובשנת תר"ץ (1930) התיישבה בירושלים. פנינה שהייתה כבר מטופלת בשני ילדים קטנים, החלה בפעולה ציבורית במחלקה של האגודה למען תוצרת הארץ, ארגון אמהות עובדות, ועוד. בשנת 1942 עברה לתל-אביב והתמסרה לעבודה בוועד למען החייל וארגנה את מפעלות השי לחייל; איסוף ספרים; ויחד עם מתנדבים אחרים, ארגנה מועדונים לחיילים. היא דרשה רבות מעצמה ומהסובבים אותה, וכל עבודתה נעשתה בדייקנות, במסירות ומתוך רגש אסתטי ואנושי. היא דאגה שהמועדון לא יהיה סתם בית אוכל, ושהשי לחייל לא יהיה סתם חבילה, אלא ערוך וארוז בטעם ובאהבה. ובכל אלה לא הסתפקה.

1) ‏ הרשימה נלקחה מאתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל "נזכור את כולם" של משרד הביטחון.